Bava Batra 85

Kapitel 85

א אמאי נוגעין בעדותן הן
1 Weshalb denn, sie sind ja bei ihrer Zeugenaussage befangen!? –
ב הכא במאי עסקינן דכתב ליה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתב לו מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה לא אמר כלום
2 Hier handelt es sich um den Fall, wenn er ihm geschrieben hat: ich habe kein Recht und keinen Anspruch auf dieses Feld. – Was ist denn dabei, daß er ihm dies geschrieben hat, es wird ja gelehrt, wer zu seinem Nächsten gesagt hat: ich habe kein Recht und keinen Anspruch auf dieses Feld, ich habe damit nichts zu tun, ich habe meine Hände davon genommen, habe nichts gesagt!? –
ג הכא במאי עסקינן כשקנו מידו וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בעל חובו
3 Hier handelt es sich um den Fall, wenn er es ihm aus der Hand zugeeignet hat. – Was ist denn dabei, daß er es ihm aus der Hand zugeeignet hat, er stellt es ja seinem Gläubiger zur Verfügung!?
ד דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו
4 Rabin b. Šemuél sagte nämlich im Namen Šemuéls, wer seinem Nächsten ein Feld ohne Haftung verkauft hat, könne für ihn über dieses kein Zeugnis ablegen, weil er es seinem Gläubiger zur Verfügung stellt. –
ה הכא במאי עסקינן דקביל עליה אחריות אחריות דמאן אי נימא אחריות דעלמא כל שכן דניחא ליה אלא אחריות דאתיא ליה מחמתיה
5 Hier handelt es sich um den Fall, wenn er Haftung übernommen hat. – Welche Haftung, wollte man sagen, allgemeine Haftung, so ist dies ihm ja um so lieber!? – Vielmehr, Haftung für Fälle, die durch ihn eintreten. –
ו וכי מסלק נפשיה מיניה מי מסתלק והתניא בני עיר שנגנב ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ואם איתא ליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינו
6 Ist es denn gültig, wenn er sich davon lossagt, es wird ja gelehrt: Wenn den Leuten einer Stadt eine Torarolle gestohlen worden ist, so dürfen die Richter dieser Stadt nicht richten und die Einwohner derselben nicht Zeugen sein. Wenn dem nun so wäre, so sollten doch zwei sich davon lossagen und richten!? –
ז שאני ס"ת דלשמיעה קאי
7 Anders verhält es sich bei einer Torarolle, die nur zum Zuhören bestimmt ist. –
ח תא שמע האומר תנו מנה לבני עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר אמאי ליסלקו בי תרי נפשייהו ולידיינו
8 Komm und höre: Wenn jemand verfügt hat, daß man für ihn eine Mine für die Leute seiner Stadt gebe, so dürfen die Richter dieser Stadt nicht richten und die Einwohner derselben nicht Zeugen sein. Weshalb denn, sollten doch zwei sich davon lossagen und richten!? –
ט הכא נמי בספר תורה
9 Hier wird ebenfalls von einer Torarolle gesprochen. –
י ת"ש האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ותסברא עניים שקלי דייני מיפסלי אלא אימא אין דנין בדייני עניי אותה העיר ואין מביאין ראיה מעניי אותה העיר ואמאי לסתלקו בי תרי נפשייהו ולידיינו
10 Komm und höre: Wenn jemand verfügt hat, daß man für ihn den Armen der Stadt eine Mine gebe, so dürfen die Richter dieser Stadt nicht richten und die Einwohner derselben nicht Zeugen sein. – Glaubst du etwa, daß die Armen erhalten und die Richter abgelehnt werden!? – Lies vielmehr: die Richter von den Armen dieser Stadt dürfen nicht richten und die Armen derselben dürfen nicht Zeugen sein. – Weshalb denn, sollten doch zwei sich davon lossagen und richten!? –
יא הכא נמי בספר תורה ואמאי קרי להו עניים דהכל אצל ספר תורה עניים הן
11 Hier wird ebenfalls von einer Torarolle gesprochen, und er spricht deshalb von Armen, weil bezüglich einer Torarolle jeder als Armer gilt.
יב ואיבעית אימא לעולם כדקתני עניים ממש ובעניי דראמו עלייהו והיכי דמי אי דקיץ להו ליתבו בי תרי מינייהו מאי דקיץ להו ולידיינו
12 Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich wie gelehrt wird, von wirklichen Armen, und zwar von Armen, deren Unterhalt ihnen obliegt. – In welchem Falle: ist es festgesetzt, so sollten doch zwei entrichten, was ihnen auferlegt ist, und richten!? –
יג הכא במאי עסקינן דלא קיץ להו ואיבעית אימא לעולם דקיץ להו וניחא להו דכיון דרווח רווח:
13 Hier handelt es sich um den Fall, wenn es nicht festgesetzt ist. Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich, wenn es festgesetzt ist, dennoch ist es ihnen lieb, daß mehr [Geld] vorhanden ist.
יד ונעשין שומרי שכר זה לזה
14 «Und sie gelten für einander als Lohnhüter.»
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel